בשנתיים האחרונות נמצאת מדינת ישראל במשבר שלא ידעה כמותו מאז הקמתה. רצף של שלוש מערכות בחירות שלא הצליחו להקים ממשלה מתפקדת, התפרצות של נגיף הקורונה במשך חודשים רבים שהביאו לקריסה כלכלית וחברתית כמעט בכל שדרות החברה הישראלית.

עוד הרבה ידובר ויכתב בספרי ההיסטוריה על משמעויות התקופה אולם יותר מכל נראה כי אבדה הדרך, אבדה המנהיגות. יש מאלו המבקשים להילחם בקרב אולם בה באותה העת, הם בהכרח מביאים להפסד במלחמה.

זה כבר כמה עשורים שיש רוב לימין בציבור הישראלי, רוב שככל שהשנים עוברות הופך ליותר מוצק וברור. כך רעיונות שהיו נראים כחסרי בסיס רק לפני מספר שנים נמצאים היום בקונצנזוס ואט אט מוצאים את דרכם ללב הציבור הישראלי. כך הוא לגביי הריבונות ברחבי ארץ ישראל, ארץ אבותינו, כך גם לגביי החזרת המשילות לנציגי העם והפיכת המהפכה השלטונית.

כעת, אנו עומדים בפני מערכת בחירות בפעם הרביעית, מערכת שחשובה מאין כמוה שתקבע מחדש את האיזונים והבלמים בין שלוש הרשויות, תגדיר את מרחבי ריבונות מדינת ישראל ותקבע את עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.

התוכנית שאפרט בפניכם כאן, ברובה, אינה באה לומר את אשר אינו ידוע, נדמה כי אנו במקום שאנו צריכים לעורר את הידוע ולקבוע אותו כסדר היום. זו מהותה של תוכנית 100 ימים להחזרת השלטון לעם ומימוש ערכי הימין במדינת ישראל.