בשמחת תורה תשפ"ד, 7.10.23, מדינת ישראל התעוררה למציאות אכזרית בלתי נתפסת.
במתקפת פתע של ארגון הטרור חמאס, השולט ברצועת עזה, נרצחו בשעות ספורות אלפי ילדים, נשים, גברים, צעירים וזקנים. לצד לוחמים ולוחמות ששילמו גם הם בחייהם, בעקבות אותה המתקפה.
מאות נוספים, נלקחו בשבי לעזה, משפחות שלמות נמחקו כליל ועשרות אלפי אנשים נאלצו לעזוב את ביתם, מבלי לדעת מתי ישובו, לאחר שבטחונם האישי התערער מהיסוד.
מאז אותו היום, כולנו, שאר תושבי המדינה, סובלים מרקטות הנשלחות לעברנו וזורעות הרס רב וחרדה רבה ולעיתים אף מביאות לכדי נפגעים ומוות.
המרצחים לא עשו הבדל במוצא, בגיל, במגדר או בדעה הפוליטית.
הייתה להם מטרה ברורה – להשמיד ולפגוע כמה שיותר בכל מי שבחר לגור בפיסת האדמה הזאת.
בחודשים שקדמו לאסון זה, שהוא הגדול ביותר במדינת ישראל – הפילוג, השיסוע והשבטיות הישראלית – היו בשיאם.
הרפורמה המשפטית שהובאה לשולחן הממשלה, גרמה לתחושות קשות של נפרדות ונפתחה תהום שהרגישה בלתי עבירה בין תומכי הרפורמה למתנגדיה.
ב-7.10 בתוך שעות ספורות גוייסו למערכה אנשים ונשים מכל המגזרים, הדעות והקצוות.
130% גיוס!!! של כלל הלוחמים ותומכי לחימה, ולצידם מאות יוזמות של החברה האזרחית – כולם נרתמו למען המטרה של הגנה על המולדת.
לצערנו, יש לנו הרבה אבידות. הדם שנשפך משותף לכולנו. המרצחים לא עשו אבחנה בינינו. לכן, איננו מעוניינים לשוב למציאות המפלגת שהייתה פה, אלא לכונן מחדש את החוזה החברתי, המתבסס על האחדות, האחווה והרעות של הלוחמים.
תודה רבה!
חתימך נקלטה במערכת